עצמאות: לעשות בעצמי ולדעת שאפשר לבקש עזרה

לתת מקום לרצון וליכולת

עצמאות מתפתחת דרך התנסויות שבהן הילד יכול להשפיע ולעשות חלק מהדברים בעצמו. ננסה לזהות מה הוא רוצה לעשות ומה כבר אפשרי לו, ונציע משימה שיש לה משמעות בחיי הבית או הקבוצה. גם בקשת עזרה יכולה להיות ביטוי לכך שהוא מכיר את עצמו ואת מה שנחוץ לו.

כשילד מציע רעיון או מביע רצון משלו, ניתן מקום לקול האישי שלו ונאפשר לו לפעול ולהתנסות. למשל, במטבח המשחק שלו, במרחב המשחקים בסלון או ברעיונות שהוא מביא לחצר. נבדוק יחד איך אפשר לממש את היוזמה שלו בהתאם ליכולתו, ונשאיר לו מקום להוביל.

להתאים את העזרה

לפעמים הילד זקוק להדגמה, לפירוק המשימה או ליד שמחזיקה בזמן שהוא פועל. אפשר לתת זמן לניסיון ולשאול איזו עזרה דרושה, תוך שמירה של המבוגר על תנאי הבטיחות. כשהמשימה קשה מדי, ניתן לשנות אותה או לעצור ולנסות בהמשך. ההכרה במה שהילד עשה עוזרת לו לפגוש את יכולתו באופן ברור.

להרחיב אחריות בתוך קשר

קשר שבו המבוגר רואה את הכוחות של הילד ואת הדברים הטובים שהוא עושה יכול לחזק את תחושת הביטחון שלו ואת ההרגשה שיש לו מקום בעולם. הכרה כזאת יכולה לעודד תחושת חיוניות ורצון ליזום, ולעזור לו להביא את עצמו ולהשמיע את קולו בביטחון רב יותר.

עם הגדילה אפשר לשתף את הילד בתכנון, בבחירה ובאחריות רחבה יותר. נשוחח על כללים ועל הסיבות להם, ונבדוק יחד מה מתאים. בקבוצה נציע תפקידים שונים ונשים לב שכל ילד מקבל מקום להביא את כוחותיו וגם להיעזר. הזמינות של המבוגר מאפשרת ללמוד מהניסיון ולשנות את הדרך.

איך זה נראה ביומיום?

ילד שרוצה להתלבש לבד: ״אתה רוצה לנסות בעצמך. קח את הזמן, ואני כאן אם תצטרך״. אם השרוול מסתבך, אפשר לעזור בחלק הזה ולהשאיר לו את המשך הלבישה.

ילד שרוצה להשקות: ״תוכל לבחור איזה שתיל להשקות. נמלא יחד מעט מים, ואתה תשקה״. נגדיר משימה בטוחה ומותאמת ונאמר מה ראינו: ״השקית בעדינות ועזרת לטפל בשתיל״.

ילד שמתוסכל ממשימה: ״רצית לחבר את זה לבד, וזה עדיין לא מסתדר. רוצה שאחזיק בזמן שאתה מחבר?״. כך הקושי מקבל מקום והעזרה משאירה לילד חלק פעיל בעשייה.