לגדול ולהשתתף בעולם: מבוא לתיאוריה של אריק אריקסון

מי היה אריק אריקסון?

אריק אריקסון היה פסיכואנליטיקאי שפיתח את תיאוריית ההתפתחות הפסיכו־חברתית. הוא תיאר שמונה שלבים לאורך החיים, שבכל אחד מהם מתעוררת התמודדות מרכזית בתוך הקשר שבין האדם לסביבתו.

לגדול, להבין ולהשתתף

ככל שהילד גדל, מתרחבות ההבנה שלו את העולם והמודעות שלו לעצמו. הוא מגלה אפשרויות חדשות ורוצה לקחת חלק: לעשות בעצמו, להציע רעיון, ללמוד מיומנות או למצוא את המקום שלו בין אחרים. כך אפשר לחשוב בשפה יומיומית על המפגש בין ההתפתחות של הילד לבין העולם שאליו הוא מצטרף.

בכל תקופה נעשית מרכזית משימה התפתחותית אחרת. הניסיונות של הילד להשתתף, התוצאות של מעשיו והתגובות שהוא פוגש בתוך קשר משפיעים על חוויות חייו, על תפיסת עצמו ועל תחושת המסוגלות שלו. דרך המפגשים האלה נבנות גם תחושות של אמון, עצמאות, יוזמה וזהות.

משבר התפתחותי — נקודת מפנה

אריקסון השתמש במונח ״משבר פסיכו־חברתי״ לתיאור המתח המרכזי בכל שלב. מדובר בנקודת מפנה התפתחותית שיש בה רגישות לצד אפשרות לצמיחה: למשל, הרצון לעשות לבד לצד בושה וספק ביכולת.

הילד עשוי לחוות הצלחה, תסכול או קושי מתוך המפגש הזה. אופן ההתמודדות והקשר עם סביבתו משפיעים על הכוחות שהוא מפתח ועל הדרך שבה יפגוש את המשימות הבאות. החוויות האלה אינן קובעות את עתידו באופן סופי; קשרים והתנסויות בהמשך יכולים לחזק כוחות ולפתוח אפשרויות חדשות.

להיות ערים למה שהילד מבקש לפתח

ההיכרות עם המשימות ההתפתחותיות מזמינה אותנו לשאול מה הילד מנסה לפתח עכשיו, ואיך נוכל לעזור לו להשתתף באופן שמתאים ליכולותיו. אפשר לתת זמן לניסיון, להציע עזרה, להתייחס למאמץ ולכוון בתוך גבולות ברורים.

למשל, ילד שמתעקש לעשות בעצמו עשוי לבקש הזדמנות לעצמאות. נוכל למצוא חלק שיוכל לבצע, להישאר זמינים ולתת מקום גם לניסיון שלא הצליח. כך אנחנו עוזרים לו ללמוד על עצמו מתוך עשייה וקשר.